שמי דובי יודקין, רב סרן במילואים מפקד פלוגת לוחמים בצה”ל.
אני כותב את המכתב הזה לא רק כמפקד, אלא כאזרח שאיבד את אמונו במערכת שאמורה להגן על לוחמיה.
שירתתי 543 ימים במילואים מאז ה 7.10, מוביל לוחמים בקרב, משאיר מאחור משפחה, חברים, חיים שלמים – והכול למען מדינת ישראל.
אחי, סרן ישראל יודקין הי״ד, נפל בגבורה בקרבות בעזה ב י״ד באייר 22.05.2023, הקריב את חייו למען העם והמדינה, ואני ממשיך להילחם ולהמשיך את המוטל עלינו..
ביום שני 18.08.2024 התרחש פיגוע רצחני שבו נרצח גדעון פרי בפארק בראון ליד קדומים בגזרת השומרון.
בעקבות פיגוע זה ניתנה פקודה לסגור את כלל החניות הערביות בגזרה ובתוכם החנויות שבמרחב העיר אריאל.
מיד עם קבלת הפקודה ניגשנו לבצע, באחת מהחנויות נעמד בכניסה המוכר והחל לקלל לגדף ולהשפיל את הלוחמים, אחד מהלוחמים זרק רימון הלם לתוך החנות מה שגרם למוכר לברוח פנימה ולהסתגר.
בעקבות כך נפתחה חקירת מצ״ח.
חשוב לציין שבאירוע זה אף אדם לא נפצע או נהרג, והמוכר עצמו היה צריך להעצר באותו אירוע על השפלת לוחמים וסירוב ביצוע פקודות.
והיום, כמעט שנה מאז האירוע, אני מקבל צו שמצטרף לעוד עשרות צווים בחצי שנה האחרונה שבו רודפים אותי ומציקים לי..
ובצו אני צריך להתייצב תוך שעתיים אחרת אקבל שנתיים מאסר..
במקום לקבל תמיכה וחיזוק, אני מקבל צו חקירה ממצ”ח.
רגע אחד אני מפקד על לוחמים, ורגע אחרי זה אני הופך לחשוד.
האם זה המחיר שמשלמים אלו שמקדישים את חייהם לביטחון ישראל? האם זהו המסר שמדינת ישראל מעבירה ללוחמיה?
החקירה הזו היא רדיפה כפשוטו
זוהי השפלה ללוחמים שמחרפים נפשם למען המדינה.
השבוע זה שבוע זיכרון לעם ישראל..
כל השבוע מלא בטקסים ואירועים לא פשוטים למשפחות שכולות..
כאח שאיבד את אחיו במלחמה - הצו הזה בימים אלו רק מראה שיש לנו עסק עם חלאות המין האנושי, אנשים שלא אכפת להם ואין להם שום שיקול דעת…
