בואו נדבר על קטאר
דן נחמן / מושיק קוברסקי
עד לפני פחות מחודשיים, כאשר פרצה לחיינו הפרשה המכונה בתקשורת "קטארגייט" (על משקל ווטרגייט), אסור היה לומר מילה רעה בישראל על הנסיכות הקטנה והתככנית שבה מוצאים מפלט הגרועים שבאויבינו. כאשר פורסם בינואר 2024 כי רוה"מ נתניהו אמר למשפחות החטופים שקטאר בעייתית יותר מהאו"ם והצלב האדום, וטען כי היא לא דוחפת מספיק לעסקה, תקפה אותו קטאר בחריפות וכל מבקריו בארץ יצאו נגדו על כך שהנה שוב הוא זה שמכשיל את עיסקת החטופים. כאשר השגריר שמינה לארה"ב, ד"ר יחיאל לייטר, אמר באמצע ינואר 2025 על קטאר ש"אתם לא יכולים להמשיך לממן את הפירומנים וגם את לוחמי האש בעת ובעונה אחת", הביעו גורמים המתנגדים לממשלה חשש שהצהרות כאלה עלולות לסכן את שיתוף הפעולה עם קטאר, שנותרה גורם מפתח במשא ומתן לשחרור חטופים.
לאורך כל המלחמה האופוזיציה חיבקה את קטאר ושיבחה אותה שוב ושוב. ב-11 בספטמבר 2024, פחות משבוע לפני מהלך הביפרים המבריק, נפגש בני גנץ למשך שלוש שעות עם ראש ממשלת קטאר, אל ת'אני, שהגיע לפריז במיוחד עבור הפגישה. שעה שלמה הוא ישב איתו בארבע עיניים ודיבר על הסדרה מדינית באזור, מן הסתם גם בגבול הצפון. לקטאר היה אינטרס ברור שישראל תמשיך להיות מאוימת בכל הזירות, ובני גנץ הפתי שיתף איתו פעולה בחדווה.
גם הראש השני של האופוזיציה הרב-ראשית, יאיר לפיד, כיתת רגליו לחופשה קצרה בפריז. זה לא היה מזמן – לפני פחות מ-3 חודשים. לפיד סיפר שנפגש עם גורם קטארי בכיר ונציגות משגרירות קטאר בפריז. גם לפיד לא חסך שבחיו מהמדינה הזעירה והנכלולית: "ברור לי שבקטאר מבינים ורוצים להגיע לעסקה כמה שיותר מהר, ועושים כל מאמץ כדי שזה יקרה."
מסתבר שעד שראש הממשלה הואשם בבגידה ושיתוף פעולה עם ה"אויב הקטארי", הרקידה קטאר לצלילי חלילה את כל שרלטני האופוזיציה. זה קרה בזמן שרוה"מ היה עסוק בחיסול החזבאללה, הפלת אסד, וכן, גם עיסקת חטופים שהחזירה כמחצית מהם.
נלך אחורה. בתקופת ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן, פרח ועלה הסיוע הקטארי לעזה. העברת הכספים הקטארית לעזה הופסקה לאחר מבצע "שומר חומות" ב-2021, אך ממשלת ה"שינוי" סיכמה על חידושו, ובצורה רחבה אף יותר, שכללה גם הכנסת עשרות אלפי פועלים עזתיים לישראל. גנץ, שר הבטחון דאז, שוב החמיא לקטאר (19.8.2021): "החלטנו לשנות ולשפר את מנגנון העברת הסיוע ההומניטארי של קטאר לתושבי הרצועה, וזאת בכדי לוודא שהכסף מגיע למי שבאמת נזקק לו", אמר גנץ, והמשיך: "לצורך כך, עמדתי בקשר עם גורמים רשמיים בקטאר שהבינו את הצורך הישראלי ואני מודה להם על כך". מי שחושב שכסף שנכנס לעזה בהעברה בנקאית, במקום במזוודות, לא מגיע בסוף לחמאס – שיבושם לו.
בכלל, הרשומון לגבי הכסף הקטארי הוא פשוט עלבון לאינטליגנציה. בנט אמר בעבר שהוא התנגד, וליברמן הוא זה שבישל ויזם מול שר החוץ הקטארי, ביוני 2018 בפגישה בקפריסין. ליברמן אמר אז שבנט סובל מאובדן זיכרון. בסופו של יום, כולם תמכו בכך בשלב זה או אחר, כדי לשמור על שקט בדרום, וכולם טעו בסופו של דבר.
גם התקשורת, שמפמפמת לנו מהבוקר עד הערב כמה קטאר היא מדינת אויב, אמרה דברים הפוכים לגמרי בעידן שקדם לעופר חדד אשר פרץ עם הפרשה המופרכת לחיינו. זה לא היה מזמן ואם תאמצו את זיכרונכם תגלו שב-26.1.2025, כלומר לפני מעט יותר מחודשיים, נסע הכתב המדיני הבכיר של חדשות 12, ערד ניר, עד לדוחא, עמוק בשטח ה"אויב", כדי לראיין בצורה מפרגנת, שלא נאמר מלקקת, את אל ת'אני. בתקשורת השמאל תיארו את הראיון כ"בלעדי" ו"פורץ דרך", והדגישו את חשיבותו כצוהר נדיר לעמדותיה של קטאר, מדינה בעלת השפעה משמעותית במזרח התיכון.
החנופה לקטאר אינה חדשה במחוזות השמאל. כאשר ממשלת לפיד הגיעה להסכמות לגבי ביקור אוהדים ישראלים במונדיאל, תיאר לפיד את ההסכם כ"בשורה משמחת" ו"שער ליחסים חמים חדשים", והחרה החזיק אחריו בני גנץ שהדגיש את חשיבותו של ההסכם לחיזוק ההיכרות בין העמים ואת תרומת קטאר ליציבות האזורית. אגב, זה אותו מונדיאל שיחסי הציבור שנעשו בתקופתו לקטאר הם חלק מחקירת משטרת ישראל והשב"כ. יש המרננים שגם שני עובדי ציבור ביטחוניים בכירים זכו לצפות בחצי גמר המונדיאל כאורחיו של האמיר הקטארי, אותה מדינת "אויב".
וכן – קטאר היא מדינה עויינת ומסיתה, תומכת טרור, אבל ישראל הרשמית לא מגדירה אותה כמדינת אויב. אפילו בורסת היהלומים הישראלית הגיעה להסכם איתה בנובמבר 2021, וגם לאחר ה-7.10 ההסכם לא בוטל ואף פורסם שנשיא בורסת היהלומים ביקר שם לא מזמן...
הארכיון זוכר הכל, אז שלא יעבדו עליכם – הניצול הציני וחסר העכבות של הזעם הציבורי על קטאר כדי להכפיש את לשכת רוה"מ ולהלבין כשלג את כל יריביו, מטרתו אך ורק לנסות להפיל את ראש הממשלה שעושה לילות כימים למען בטחון ישראל – בעזה, בצפון, בתימן ובאיראן.
