.
המאמר החדש שלי בטאבלט. הקדמה להקשר הישראלי.
אמ"לק: כל מי שעוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית מבין שהאליטה מנהלת מלחמת חורמה נגד הדמוקרטיה. עכשיו צריך להיות ברור גם למה אותה אליטה עשתה מאמץ כל כך גדול בתקופת הרפורמה להכפיש את הונגריה: כי הונגריה ניצבת בחזית המאבק למען ריבונות האזרחים, כלמר הדמוקרטיה. שם אגב לא מדברים על דיפ-סטייט. אבל לא משנה השם. הם היו הראשונים להבין את הבעיה, ואם היו מבינים את זה כאן, השקר של הקפלניסטים היה נחשף מיד. ולכן חשוב לדעת מה קרה שם.
ועכשיו בהרחבה על ההקשר הישראלי. איך קרה שהונגריה לתווית שמשמעה "קץ הדמוקרטיה" בשיח הישראלי (ובכלל, בקרב הפרוגרסיבים בכל המערב, לרבות האיחוד האירופי)? התשובה היא אחת המצחיקות. ולכן לאורך כל התקופה בויכוחי טוויטר על הרפורמה, בתור דאחקה שביני לביני, בכל פעם שהטיחו בי שאני רוצה לעשות כאן מה שאורבן עשה בהונגריה השבתי באותן חמש מילים: "הונגריה הרבה יותר דמוקרטית מישראל". חפשו ותהנו.
וזה כמובן נכון. אני מניח שזה גם יותר ברור עכשיו כשישראל איבדה כל העמדת פנים של דמוקרטיה, וברור לכל מתבונן הגון שהשלטון כאן יוריסטוקרטי, ושבראשו ניצבת מועצת השורא של יצחק עמית, הנתמכת בשירות חשאי הרודף את יריביהם המשותפים.
אבל האירוניה שעליה האני מדבר לא נעוצה בשיטת השלטון המטורללת של ישראל, אלא במידת השפיות של הדמוקרטיה ההונגרית: האמת היא שויקטור אורבן, ולא חשוב איזה אגדות יספרו לכם כאן, הוא אחד הלוחמים הנחושים והעקביים ביותר למען... הדמוקרטיה, שהיא בין השאר זכות ההגדרה העצמית של ההונגרים.
ולמרות אותה פרובוקציה מפורסמת שלו ("דמוקרטיה בלתי ליברלית") הרי שהדמוקרטיה ההונגרית, למעט אולי בנושאי ערכי המשפחה, ליברלית יותר, למשל, מאחותה האנגלית ששם עוצרים אנשים על ציוצים.
למעשה אורבן היה מבין הראשונים להבין שהסכנה העיקרית הנשקפת לדמוקרטיה אינה רק ממפלגות שמאל דיקטטוריות, אלא ממאחזי כוח חוץ פרלמנטאריים שלא יאפשרו למנצחים בבחירות לשלוט. בהונגריה, כאמור, לא נהוג לקרוא לזה Deep State. אבל להונגרים היה המזל הרע להיתקל בתופעה במלא עוצמתה כבר בשנות ה-90, מפני שאם יש אמאמא של הדיפ-סטייט, הרי זה הסטייט שיסדו הקומוניסטים.
העניין שהפובליציסטים שלנו לא הבינו ולא טרחו מעולם לברר הוא, מה קרה בהונגריה במעבר מקומוניזם לדמוקרטיה. "שינוי המשטר" שהונגריה כביכול נחשב להשיג מפואר שראוי להתגאות בו. בכל העולם היללו את הונגריה על שהמעבר נעשה ללא שפך דם. ואכן, שפך דם לא היה. וזה בגלל שגם שינוי משטר לא באמת היה. לא ממש, בכל אופן. מי שניהל את "שינוי המשטר" היה "מפלגת הפועלים הסוציאליסטית של הונגריה", כלומר הקומוניסטים, והם בעצם העבירו את מוקדי הכוח ל... עצמם.
ואכן תוך ארבע שנים בלבד אחרי הבחירות הראשונות, הקומוניסטים (תחת שם חדש) גם ניצחו בבחירות וחזרו לשלטון (הפעם לא כקומוניסטים אלא כסוציאל דמוקרטים תומכי איחוד אירופה). בריסל החליפה את מוסקווה (אין כמובן להגזים בדימיון. בריסל לא החזיקה טנקים בהונגריה ואינה מקיימת שלטון טוטליטרי, כמובן. אבל גם בריסל אינה מחבבת במיוחד את רעיון מדינת הלאום העצמאית).
איך קרה שאותה מפלגה עצמה, אחרי עשורים של דיקטטורה האכזרית, חזרה לשלטון אפילו בלי לשנות את שמה (למעט השמטת המילה "פועלים")? זה קרה משום שהקומוניסטים לשעבר אחזו בכל מוקדי הכוח הוותיקים, והצליחו להכשיל לחלוטין את ממשלתו הימנית של ג'וזף אנטל, מנהיג המפלגה הדמוקרטית ההונגרית (MDF). אחרי עוד ארבע שנות שלטון של הקומוניסטים לשעבר, שוב ניצח הימין, והפעם בראשות פידס של ויקטור אורבן, אבל האקס-קומוניסטים הצליחו לעשות לאורבן את אותו תרגיל והוא איבד את השלטון אחרי קדנציה אחת בלב לברית בין הסוציאליסטים לליברלים (שני פלגים תומכי איחוד אירופה).
אז לא חייביים להגיד דיפ-סטייט, אבל מה שהונגריה ירשה מן הקומוניזם אלה מנגנוני שליטה חוץ פרלמנטאריים כמו שרק מדינות טוטאליטריות יודעות לייצר. והמאבק של אורבן נגד שלטון האליטות היה נשאר מאבק הרואי למען הגשמת רצון הציבור כנגד האליטה הזאת שסירבה, ועודה מסרבת לשחרר.
ואם תרשו לי לחזור לסיום למקום שבו כל הויכוח הזה התחיל, ושבגללו נסעתי כמה פעמים להונגריה כדי להבין מה בדיוק קרה כאן – אז הנה אנקדוטה קלה שכל היניב רוזנאים של העולם שכחו לספר לכם:
כשהקומוניסטים ניהלו את המעבר-שלא-בדיוק-קרה לדמוקרטיה, הם הקפידו לאשר חוקה דמוקרטית חדשה *לפני* הבחירות. והם הקפידו למנות לבית המשפט לחוקה שופטים *לפני* הבחירות. ולכן כשנציגים שמרנים בפרלמנט העבירו חוק לעשיית צדק עם הגרועים שבפושעים הקומוניסטים, אלה שביצעו פשעים כנגד האנושות, מה עשה בית המשפט החדש לחוקה? ניחשתם נכון. פסל את החוק. תחי הדמוקרטיה המהותית!
ואידך זיל גמור. את המאמר הזה עוד נתרגם. כי הוא מתאר יריעה רחבה הרבה יותר. (לינק פה למטה)
שבת שלום.
