על הקשר שבין הקלטת של ראש המחלקה היהודית, לבין מעצרם של אוריך פלדשטיין ועיתונאים בכירים.
הקלטת של ראש המחלקה היהודית היא קצה הקרחון שעליו התרסקה הדמוקרטיה הישראלית.
המחלקה היהודית בשב"כ היא למעשה ההמשך האידאולוגי של מחלקת הש"י (שירות הידיעות) של ההגנה.
עיסוקו המרכזי של הש"י היה צייד פורשים מהאצ"ל עינויים (ולעיתים רציחתם) ומסירתם לבריטים.
המחלקה הזו קיבלה את תנופתה המתחדשת יחד עם הסכמי אוסלו - כשבמקביל הוקמה המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות בכיכובם של שי ניצן, טליה ששון וכאלה.
מי שייצר לאחרונה את הנוהל המתועב של מעצר יהודים ועינויים ללא שום עכבות משפטיות ובלי שום צורך בראיות - אינו השב"כ.
השב"כ הוא רק זרועו הארוכה של הרשע. מקור הרשע הזה הוא האיש שחטף לעצמו לאחרונה את כתר נשיא בית המשפט העליון - יצחק עמית.
בעירעורו של עמירם בן אוליאל על הרשעתו ברצח על סמך הודאה בעינויים בלבד! (ללא שום עדות או ראיה תומכת אחרת) דחה עמית כלאחר יד את כל הטענות ולמעשה יצר "חוק" נפרד לנערי הגבעות. היתה זו שריקת המשרוקית שהתירה את הרצועה לאותו כלב ציד שמדבר עכשיו בהקלטה.
מרגע שנדחה הערעור הפך נוהל המעצר והעינויים ללא שום סייג חוקי לחלק מאורחות חיינו והתפשט עד מהרה עד ללשכת ראש הממשלה.
כי ככה זה עובד. כשלא סגרת את המחלקה שהוקמה בפרקליטות בימי אוסלו למלחמה במתנגדיך הפוליטיים,
כשנתן נתניהו לא רק לאוסלו להימשך אלא גם למחלקת הסזון שהוקמה אז בפרקליטות, להמשיך ולהתקיים מתוך מחשבה שרק המתנחלים ישלמו את המחיר - גזר נתניהו גם את גורלו שלו ולמעשה את גורל זכויות האדם בישראל, גורל העיתונות החופשית וגורל הדמוקרטיה.
אגב, מי שניהל את מחלקת הסזון הזו היה אחד - שי ניצן - וראה זה פלא, אותו ניצן מונה בהמשך על ידי נתניהו כפרקליט המדינה ועמד לבסוף גם מאחורי תיקי האלפים.
