כמה נקודות על העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת מנגנון פעולתה.
1. בבג״ץ חוק יסוד הלאום ישבו 11 שופטים. בבג״ץ עילת הסבירות ישבו באופן חסר תקדים 15 שופטים.
2. כעת מכהנים בבית המשפט העליון 12 שופטים, כך שהמספר המקסימלי של שופטים שיכולים לדון הוא 11. השופטת רות רונן, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי, הושבעה אחרונה ולכן במצב כזה - היא לא תהיה בהרכב כי כמובן שיש צורך במספר אי זוגי של שופטים בהרכב.
3. השופט אלרון (5 בסדר הסניוריטי) המזוהה עם האגף השמרני מגיע לגיל 70 בספטמבר 25. אחרי התאריך הזה הוא לא יוכל לשבת בדיונים חדשים.
4. אתמול השופטת רונן הייתה השופטת התורנית בבג״ץ. היא החליטה לתת למשיבי המדינה והכנסת להשיב לעתירה תגובה מקדמית עד ה-4 ביוני. זמן רב. וזו רק תגובה מקדמית.
5. בבג״ץ עילת הסבירות, הנשיאה חיות החליטה להוציא באופן בהול צו על תנאי, כדי לקצר את ההליך. הדיון נקבע לזמן קצר לאחר חקיקת החוק והגשת העתירות. וכך הנשיאה חיות והשופטת ברון יכלו לשבת בתיק למרות שהן היו ממש כפסע מגיל 70. העתירות הוגשו פחות משלושה חודשים לפני הגעתן לגיל פרישה, ומשום כך השופטת חיות הריצה את ההליך על סטרואידים.
6. כזכור בג״ץ ביטל את עילת הסבירות ברוב של 8-7. אם הריצה הזו לא הייתה מתרחשת, והיו דנים בתיק הזה בקצב נורמלי, העתירות היו נדחות ברוב של 7-6, עקב פרישת חיות וברון שהיו בעד קבלת העתירות.
7. מניח שאין מחלוקת אמיתית שההשפעה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הרבה יותר ישפיע מביטול עילת הסבירות.
8. לעניות דעתי, היה נכון לדחות את בירור העתירות לכנסת הבאה כדי לראות אם החוק נכנס לתוקף או שיבוטל כפי שמכריזות סיעות האופוזיציה שעתרה נגד החוק. שום דבר לא בוער.
9. כיוון שהמדינה על פי החלטת השופטת רונן תגיב רק בחודש יוני תגובה מקדמית, אם נשיא העליון השופט עמית לא יחליט להריץ בבת אחת את ההליך - המשמעות היא שהשופט אלרון (״ידידו הוותיק״) לא יהיה אחד מ-11 השופטים שיכתבו את פסק הדין בעתירה הזו.
10. אם אלרון השמרן יוצא מרשימת השופטים שידונו בעתירה, מי שתחליף אותו היא השופטת רונן הפרוגרסיבית.
11. בבג״ץ עילת הסבירות ראינו שעתירות כאלה בהחלט יכולות ליפול על חודו של קול, והחלטות כביכול טכניות של ענייני לו״ז - קבעו את התוצאה הסופית והדרמטית של פסק הדין.
